הבוקר שבו קמתי

היום בבוקר קמתי,

זו כבר התחלה טובה

השעון שלי קבוע על 6:27 אלא אם אני צריך לקום מוקדם יותר

הבוקר התבלבלתי והייתי בטוח שאני פותח את בוקה

קפצתי מהמיטה בבהלה, עפתי על התארגנות ולפני שיצאתי מהדלת נעלתי נעליים

יצא לכן או לכם לשים לב מידי פעם לנעליים?

כלומר, כשאנחנו קונים נעליים ללא ספק אנחנו שמים לב אליהן, למותג, לצורה, לנוחות, לצבע....למחיר...

היום בבוקר קם קלצ'י, KELECHI, ילד מתוק ברמות

ילד של שוק, שוק ג'קונדה בלאגוס

כשהייתי בורח לשוק הזה, תמיד חיפשתי אותו, שאר הילדים שהיו עטים על הרכב שלי ידעו כבר שאני מחפש את KELECHI ולכן לא התאמצו יותר מידי לדפוק לי על החלון אלא רצו לחפש אותו

נשמע כמו סיפור מלכותי משהו, אבל אני לא מרגיש ככה

אני מתגעגע למבט של KELECHI, ילד חמוד ויחף

בתקופה ההיא לא שמתי לב לכלום, הייתי חדור מוטיבציה באופן אגרסיבי....רק מטרות

לא שמתי לב אפילו שהילד החמוד הזה יחף כמו שהבוקר לא שמתי לב שנעלתי נעליים

בעצם רק הרגע שאני כותב אני מביט על הנעליים ושם לב כמה נוח והגיוני לי לנעול אותם ולא ללכת יחף

לפני 10 שנים טייל בחור נחמד, יזם עם לב, בארגנטינה

10 שנים אחרי הוא מחזיק מעצמת נעליים שמוכרת זוג נעליים ונותנת במתנה זוג נעליים למי שצריך בעולמות רחוקים ובכפרים נידחים שלפעמים יוצא לחלוף על ידם ולהתפעל מהנוף או להיחרד מהזוהמה

בכלל לא מעניין אותי אם זה גימיק שיווקי, ואין לי זכות בכלל לבקר את היזם הצעיר, אלא רק להגיד תודה שיש אנשים שנותנים....

השבוע Tom’s חוגגים 10 שנים לפעילות החשובה הזו, וביום שישי בבוקה אנחנו ניתן לזה מקום....

בלי שיווק, בלי להציק, בלי נעליים בכל פינה, בלי הפנייה לחנויות, סתם שנזכור שיש דברים מגניבים שאנשים עושים

עוד שנייה סופ"ש

ביייי בינתיים