מלא מילים על חמנייה אחת

אם היו כותבים היום את השיר "איך שיר נולד" היו מוסיפים עוד כמה שורות אחת השורות הייתה קשורה לכמות התמונות, יהונתן גפן היה פותר את זה בשנייה מרגע הלידה ומעלה הגדילה הולכת ביחס ישר לצרכים של אחסון כמות התמונות וככל שהזמן עובר והתינוק גדל, נצרך פחות "ספייס" "בענן" אני מניח שהייתה גם יכולה להיות שורה על איכות המצלמה עדיפות לדגמים מתקדמים בימים הראשונים ומעבר לגישות ישנות בהמשך הדרך כן....יש לי תחושה שאת קצב התפתחות הילד בטיפת חלב אפשר גם לבסס על פי כמות התמונות עם אמלי (עוד רגע בת 10 חודשים) התחלנו ב 4 מצלמות פעילות 24/7 (באמת) זה החל ב 8-25 קליקים בדקה כרגע אנחנו עומדים על שני אייפונים בדגמים קודמים ומצלמים 4-6 סלפי ביום + 5-7 תמונות אווירה לפני יום, אתמול, פתחנו את החמנייה ביום אחד התמלאה התיקייה בעשרות תמונות בבוקה, אחרי 4 שנים וטיפונת, אני מצלם בעיקר רגעים, מומנטומים אנרגטיים ששווה להנציח ובעיקר אנשים למה פתחנו את החמנייה? למה לא עוד בוקה? התשובה הראשונית היא: אין סניפים, יש שלושה בתי קפה התשובה שאני אוהב יותר, יש בה יותר מילים החמנייה היא מבחן עצום עבורי אנחנו עושים שם משהו אחר מביאים עוד נופך של עצמנו פחות מבולבל, פחות שליפות מהבטן, יותר חשיבה מעמיקה ודגש על תפיסת עולם כבר מהיום הראשון הדבר היחידי שהוא פתוח לחלוטין היא ההבנה שהתחלה היא קושי שאין שני לו לכל דבר צריך להמציא שם לכל צעד צריך להמציא את הצעד הבא השכונה חדשה, הקהילה חדשה, הקירות חדשים, השקיעה חדשה, וגם הזריחה עבורי זו משימה נוספת, איך עוברים בין שלושה בתי קפה ביום אחד ונותנים את הכי הרבה נשמה ולב שאפשר לכל מקום, לכל חבר וחברת צוות, איך מקבלים החלטות או מניעים תהליכים בלי לאבד את חדוות היצירה ואת אהבת הרגע והשהייה בו האתגר הכי משמעותי ועבורו שווה החוויה כולה, הוא איך אוספים את החומר גלם הכי מורכב ויקר בעולם, אנרגיה אנושית, ומניחים אותו במקום חדש, בחמנייה קטנה שהרגע נשתלה והיא רק עכשיו מתחילה לכתוב את סיפור חייה, קיצר מעניין! יאללה מחר יום חדש חמנייה בבאזל - בשישי הקרוב דיג'יי (אין לשלי אלוהים) וכאבי גדילה באכילס, אושר! בוקה אחד העם - שיפוץ של מחסן חדש בוקה יהודה המכבי - עדכון תפריט שהתחיל היום ופרוייקט קהילה שאיתי רוצה לקדם שיהיה לילה טוב שיהיה מחר בוקר טוב

אהבה בקפה חמנייה