.png){kind=small}
מרמים אותי
לקח לי כמה ימים
וייקח לי עוד המון זמן
לא הצלחתי להבין מה אני מרגיש בדיוק כשהרעש פסק כמעט ברגע אחד
מודה,
גם עכשיו לא ברורה לי התחושה
התחושה הרגשית לא מובנת
כמו מטוטלת
התחושה השכלית מאוד מובנת מבחינתי
אני מרגיש מרומה
ועם זה אני נאלץ להסתובב רוב הזמן
בשנתיים האחרונות, עם ממשלות מפוררות, עם תחושת נצח מטורפת של מגיפה, עם אקורד שחוזר על עצמו של מלחמה
אני מרגיש מרומה ממשבר הקורונה
אני מרגיש מרומה מהעובדה שעוד כמה ימים הקורונה פשוט יורדת מסדר היום באופן אבסולוטי יחד עם המסכה
אני מרגיש מרומה ממטח הטילים שירד עלינו
אני מרגיש מרומה ממלחמת האזרחים שכמעט פרצה אבל נראתה מוחשית מאי פעם
אני מרגיש מרומה מהעובדה שחינכו אותי לשנוא מגדרים ומגזרים ומינים ודעות שחיים לצדי ואני לצידם
אני מרגיש מרומה מהפסקת האש שהתחילה בשעה 2 בלילה ובבוקר כאילו לא קרה דבר
אני מרגיש מרומה מכך שאין לנו ממשלה כבר כמה שנים טובות וכל מה שאנחנו שומעים זה קומבינציות של חצאי ממשלות שקמות ויורדות
אני מרגיש מרומה ממילים שמעולם לא נאלצתי להכיר כמו רוטציה ופריטטי (אם ככה לעזאזל קוראים לזה)
אני מרגיש מרומה ממדינה שהחליטה שבית המשפט מושחט, והמשטרה מושחטת.....אני לא זוכר שהשיח הזה היה כל כך עוצמתי עד לפני כמה שנים
אני מרגיש מרומה מאמירות של אנשים, מצולמות, מוקלטות ברורות וחד משמעיות שברגע אחד התהפכו והפכו ללא רלוונטיות
כן
אני מרגיש שמרמים אותי, בפנים שלי
ולצד זה
אני לא זז מדעתי האופטימית
הנאיבית
התינוקית
שאפשר שזה יהיה אחרת לגמרי
אפשרי מבחינתי שלכולם יהיה מספיק מה להפסיד כדי לוותר על שנאה מדומה שבסך הכל לימדו וחינכו אותנו עליה הרמאים
לא נולדנו שונאים
רק באמצע החיים, הרמאים מחנכים ומנווטים ומלמדים אותנו לשנוא
כמעט הכל
העיקר, שנהיה מפוזרים, מפורקים, מחולקים, חסרי דיעה משותפת, חסרי ביטחון, דרוכים, מפוחדים
ושנהיה נשלטים
ואני נשאר בדעתי
תמים
נאיבי
תינוקי
אני אנסה לחבר בין אנשים
לגשר
למצוא שפה
לדבר לכל אחת ואחד בפשטות
להסתכל בעיניים ולומר
אני אחת ואחד
במעגל הקטן של עולמי הקטן
לא חייבים לכבוש את האוורסט
אפשר לעשות את זה במעגלים קטנים ולאט לאט זה יתרחב
אני לא מוותר
נ.ב.
אחותנו באה לבקר!
